יום ראשון, 26 באוקטובר 2025
באו, לפני שהפרח של הלב ימות! הפרח צמא, ואני מזין אותו במילתי החיים
הודעה מאדוננו ישוע המשיח לכריסטין בצרפת ב-24 באוקטובר 2025
[האדון] המנה ירד מהשמים, מנה תמיד יורדת, לאדם לקבל אותה!
ילדים, כאשר אני מדבר אליכם על הניסיון הקרוב, אתם אינכם שומעים כי אין לכם לראות או להבין שהשמחה באה אחרי הכאב, ושהשמחה נגרמת מהכאב; היא נתונה כמנצח החיים על המוות. מוות הוא רק מסכה מאחריה מלוכה החיים. האדם שולף את עורו כדי לעלות גבוה יותר, וכך זה בכל שלבי ההתפתחות.
הלכו קדימה, אני הולך אחריכם, אך גם הלוך לפנייכם לנהוג בכם ולהראות לכם את הדרך. תמיד הרדו את קולכם לשמוע את קולי, ובאו ושימו את לבכם על לבי לשמוע את קולי, לעקוב אחרי מבטי, להיכנס למבטי! השמש מאירה את דרך העניו, אך דרך הגאה כבר בצרה. המשיך בדרכך ותמיד לקח את הדרך שאני שואל אותך ללכת בה, הלוך ישר בדרכים הסובבות ואתם לא תיתעו. אלה המילים שאני נותן לאנושות, לכלכם שהאתיי ושאני ליווה בכל רגע, אף על פי שכמוהרה אתם מכחישים אותי ומחקים אותי. אני בא להביא אל לביכם את המנת השמים ולשום בתוך נשמתכם את טיסת העלייה. יבוא היום, ילדים, שבו כלכם תשתנו אלי, שאנוכי מחכה לכם, ללוות אותך ולהוביל אותך בנהר הנצחי של החיים לנצח. ישמעו מי שהאזנים להם, ואז התלהבת האש ותעוף בתוךהם באש החדשה והראה להם את הדרך.
ילדים, אני מביא לכם את דרכי, הלכו עמי, באו וחדשו את לבכם בלבי. תמיד אומר לכם, אנוכי המים החיים והאש, האש והמים החיים, ואנכי נשא בחזקתי חיי בתוךכם כדי שתישארו בנחמתי, על מנת להתפרנס ממילתי. בגדה, אשיב אתכם לרגע לפני הטיסה, ובכנפי לבי אני אטיס אותך לגבהים אל מלכות אביו שכל הכבוד!
ילדים, אין אבל אלא התחייה; מחיים יכול רק לבוא חיים. ילדים, המוות הוא הדרך החדשה לחיים. חיי, פעם שניתנו, לא ישתקעו לעולם.
[כריסטין] אדוני, הראה לנו את הדרך!
[האדון] הדרך נמצאת בלבי שניתנה לכם, לבי הנקב עקב אהבתו, והדם הזורם הוא דם החיים, שיר של אהבה שעולה על הארץ ומשקה את נהרות התהום, מרחיק אותן בחיים אלוהים, בחיים אלוהים.
אני השומר, אנחנו המעורר, אני האהבה שנושאת את האהבה הזורמת ובעולם זה מגיעה לשקוע בנהרות התהום כדי למרוח אותם בחיים אלוהים, חיים אלוהים.
אני השומר, אנחנו המעורר, אני האהבה שנושאת את האהבה, כל שערי הגיהנום יישברו וכל השקרנים והחופרים קברים ישתקעו. מחיים יכולים לצמוח רק חיים. דרך המוות מגיע מות. חייו ומותו, שניהם מתפתלים ומתחברים, וחייו במותה נושאים חיים. ילדים, אין מות נצחי אלא דחה של תורתי, תורתי לחיים, חוק האהבה. בדרך, אל תשכחו אך שמרו, שמרו תמיד, לבכם לקריאתי, אנוכי מחכה לכם.
[בערב]
[האדון] ותבואו לחצרי. אני מביא לכם מים חיים ואש, האש שתשרוף בבטניכם את כל הרע, את הכל שאינו מגיע ממני ומשתחרר אותך לעבדות.
ילדים, באתי להביא שלום לעולם, אך העולם לא שמע את קולי. הוא המשיך בשמחתו, פזר ונתרחק, ונפל תחת השלטון של מי ששורש בלבול וחוסר הסדר. ילדי, אני בא אליכם בזמנים אלה של כאב וקרות לבבות. אתם מאמצים את חוקי החיה ותאבדו; תאבדו גם אם תשמעו עוד לקולות השקרנים! לא תהיו חירשים לקריאתי! אנוכי זה שבא אליכם לחדש את משכנותכם ולהביא להם מים חיים! אנוכי הוא הישן והוא הנצח. אני מביא שלום ללבותיכם ומפדיך אותך מהשקרנים. לקחו את דרכי, הלכו בדרך הקטנה, זו של הלב שמקריאה לכם ומביאה לכם גאולה; אל תכנסו בבבל היפה, היא תקבר אתכם ותאבדו.
ילדי האהובים, בשקט אני מחכה לך, גם צופה עליך ואף מזמין אותך. באו, לפני שפרח הלב ייבש! הפרח צמא, ואני מאכילה אותו בדברי חיי. באו אלי, כי העולם הוא אבוד! הביאו לי את לבותיכם, ואנוכי אעלה אותם לחצרי ואשקיה אותם בדמי הגפן שאני, ותשתה מהריח של אהבתי.
אני אהבה ילדים, האהבה שמקריאה לבעליה ומגיעה להציל אתכם. אני קורא לכם לגפני, כדי לפדוך ממעגליהם של הרעים, השקרנים והפרסים, שהם מנצלים אותך להכשילו ולגרום לכם לנופל. אנוכי הוא שמאכילה אותכם בדברי חיי, אני האהבה שכורעת לפנייכם כדי להרימו אל שמיים אביו שלי, אביכם!
ילדים, פעם היה ארץ אש(1), תיעלם אם בני אדם ימשיכו בשמחתם, בדחייתם, ושקריהם. העולם, עולמך, בסבל וזקוק לכיבוי. העולם שלכם, ילדי, צמא לאמת, למרומם!
ילדים, שפלו את עצמכם ותורשע תוגלה. גילו חפץ פנימי בתוככם ופרחי הגנים יפרחו שנית. פתחו את עיניכם לשמירת לבי ואתאירו מפני! ילדי, המקור בפניכם זורם ונפוץ, נושא מים חיים לעולם הנראה לאין.
התפללו, ילדים, היללו, אהבו, השמים כורים לפניכם, לקראתכם, מביאים את המנה מהשמיים.
בעוד זמן, כל הרוחות הנגדיות יקומנה אם האנשים לא יחזרו בתשובה; יהיו צרות גדולות, סבלות גדולות, וארץ תפריש אש; הרוחות יעלו ויתנו, הימים ישתוללו בארצות! הארץ, מונעת על ידי אדם, תקרא לנקמה, ומה אתם תוכל לעשות? תלמדו לקדוח ראשיכם ולהשפיל גאוותכם. זה יהיה זמן של חורבן גדול, שיגלה לכם כמה עניים וצעירים אתם, וגאונתכם תשכב בבוץ.
באו אל לבי, שאגביא להם מים חיים! באו אל לבי, שאנחה אותך לאור!
ילדים, באו ואל תפזרו. רצו אלי ואעלה אתכם, ותיכנסו לחצרותי ושתגלו בחצרותי. באו, הכינתי לכם משתה החתונה, חתונת האיש עם השה שאני! אני מחכה לך, מאריך יד לי למשתה של לבי, ואיתי תחיו, אתי תשמחו, אתי תרקדו.
ילדים, באתי לשים שפתיים על פיכם ולהניקכם במילה החיים, מילת האהבה, מילת האמת, מילת אדוניך, אותו הקוראים כריסטוס ואדון — ואני — אני, הדובר לזה הילד ומזמין אתכם למשתה חתונת השה!
אהבו כאשר אוהב אותך, ולא תפזרו, לא תשכחו! נכנסו לשקט ובחצרותי, נכנסו בתפילת הלב. אני מחכה לך. כל אחד מוזמן למשתה חתונת השה.
(1) ארץ ששרפה באש האמונה.